נדב אובחן עם סרטן המעי הגס, שלב 4 מתקדם, עם גרורות מרובות בכבד. גילינו אותו בדצמבר 2020 אחרי שנולד לנו ילד ראשון ותכלס התחלנו את החיים שלנו ביחד.
כאשר נדב אובחן היינו בשוק. בבוקר שהרופאה קראה לו לבוא אליה אפילו לא דמיינו מה עומד לפנינו, אפילו שהיינו אחרי סדרת בדיקות בשורה שכזאת קשה לקבל,בעיקר שאין לזה באמת תרופה, ושלא קיים סיכוי להחלמה מלאה מכיוון שגילו את זה בשלב 4, והמקסימום שאפשר לצפות לו הוא ניהול המחלה ועצירת ההתקדמות שלה על ידי כימותרפיה, מה שיתן כמה שנים במקרה הטוב. בשורה שלוקח זמן לעכל אותה ואת המשמעויות שלה לחיים שלנו

נדב התחיל טיפולים בארץ, אך במקביל התחלנו לשאול את עצמנו מה האופציות העומדות לפנינו. אנחנו שומעים על סיפורים שאנשים הצליחו לחיות עם מחלה דומה לזו של נדב שנים, איך אנחנו מגיעים למצב הזה גם? איך הילד הקטן שזה עתה נולד יהנה מאבא שלו כמה שיותר?

לאחר כחודשיים של טיפול בארץ, נדב קרא מחקרים וגילה שקיים טיפול בארה"ב שאינו קיים בארץ ,טיפול שנוי במחלוקת שקיים כ20 שנה. יש עליו ביקורות רבות אך מצד שני שמענו הרבה סיפורים חיוביים (מה שהטיפול הרגיל הסיסטמי שנדב קיבל בארץ לא נתן לנו). לאחר התלבטויות, ושלבים שונים של הבשלת הרעיון, חוות דעת מהארץ ומארה"ב, וכשלון הדרגתי של הטיפול בארץ (חסימת מעיים, פיתוח אלרגיה לכימותרפיה שנדב קיבל), החלטנו לנסוע. הנסיעה הייתה מאוד מאתגרת (והיא עדיין כך,עדיין כי תכלס אנחנו מתחילים את הבלוג הזה שאנחנו עדיין פה) והדרמות שעברנו הן במישור הרפואי והן במישור האישי יכולות לאכלס ספר או סרט, או….בלוג. אז החלטנו שיש לנו הרבה מאוד ידע שצברנו בשנה האחרונה והרבה חוויות לשתף ומכיוון שאנחנו לא הראשונים ולא האחרונים שהתמודדו עם המחלה הזאת ובכלל עם טיפול בחו"ל, החלטנו להעביר את מה שלמדנו הלאה למי שירצה להיעזר בניסיון שלנו

אז על מה נדבר:
המחקר
קבלת ההחלטה
מימון
הדברים שצריך לעשות לפני נסיעה לטיפול
אופרישיין- ויזות , כרטיסים, מגורים ועוד
מעבר עם ילד/ים
בתי חולים בארה"ב
מנהטן
מחייה

ועוד..

בהצלחה 🙂

פוסט הבא>> מחקר